אינדקס גליקמי - עומס גליקמי ואורז בסמטי

למה בעצם זה טוב לאכול אורז בסמטי, האם לא עדיף אורז מלא במקום? אולי  אורז לבן רגיל מספיק טוב. טוב ראשית אני מודה שאני לא מסוגל לאכול אורז לבן רגיל (פרסי) כבר שנים וזאת לאחר שהתרגלתי לאכול אורז בסמטי, כפי הנראה בגלל המרקם והטעם. פרקטית ניתן לבודד כל גרגר אורז אחד מחברו בקלות, תכונה זו היא בעצם גם הסיבה המולקולרית לעליונות של אורז זה על מוצרי אורז אחרים. האורז מכיל רב - סוכר, ישנם שני סוגים בגדול, עמילוז ועמילופקטין, העמילוז הן שרשראות ארוכות ישרות, והעמילופקטין שרשראות עם קשרים של 90 מעלות היוצרים מבנה של מדרגות. כך שכאשר הגוף מפרק את העמילוז, משתחררים  פחות סוכרים לדם בצורה מהירה, ואילו בפירוק העמילופקטין משתחררים בשל מבנהו יותר סוכרים לדם. אינדקס הגליקמי, הוא מדד בו מודדים את כמות הסוכר בדם לאחר שעתיים מצריכה של 50 גרם של מזון כלשהו בהשוואה לרמות הסוכר בדם לאחר שעתיים מצריכה של 50 גרם של גלוקוז או לחם לבן, כאשר נקודת השיוויון מקבלת ניקוד של 100 והמזונות בהתאם, מעל 70 נחשב לאינדקס גבוה, 55-69 בינוני, מתחת ל 55 נמוך. בשל מבנה הרב סוכר באורז הבסמטי- העמילוז, האינדקס הגליקמי של אורז בסמטי נמוך מזה של אורז לבן רגיל 69, אורז אינסטנט 87, אורז מלא 76 וכך גם לגבי שאר סוגי האורזים והוא מקבל ניקוד של 58. יתרונות אכילה של מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך הן: מסייע בשמירה על המשקל, משפר את איזון הסוכרת, מפחית סיכון לתחלואה במחלות לב, מפחית רמות כולסטרול, מפחית תחושת רעב מוקדמת וגורם תחושת שובע ארוכה יותר, מפחית סיכון לסוגי סרטן מסוימים.

גם לכמות יש משקל לא רק לאיכות וסוג הפחמימה, מקובל להתייחס למדד שנקרא עומס גליקמי שבו בעצם לוקחים את המדד הגליקמי של המזון ומכפילים אותו בכמות המזון בגרמים ומחלקים במאה, כלומר יכול להיות מזון עם אינדקס גליקמי גבוה, אך אם צורכים ממנו במתינות, העומס בגליקמי על הגוף אינו גדול, עומס נמוך נחשב עד 10 ועומס גבוה מעל ל 20. מנה של אורז נחשבת כ- 150 גרם, בכוס יש כ- 160 גרמים. ובאכילה של מנה זו העומס הגליקמי של אורז בסמטי הוא 22, אורז מלא 29, אורז לבן 30, אורז ריזוטו 36. ולקינוח רבותי בכל זאת אורז הוא פחמימה ורצוי שמשקלה בתזונה יהיה כ45-65%, נאמר 50% כדי שיהיה קל לזכור, כדאי לאכול מהן ורצוי במתינות וכמו שאומר מורי היקר תנסו לקחת ביס אחד פחות.