יום שבת, 8 בספטמבר 2012


                       לקראת ראש השנה - אני לדודי ודודי לי


מוצ"ש הילדים כבר ישנים, שבוע חדש מתחיל, האשכנזים מתחילים סליחות שבוע לפני ראש השנה כלומר מהבוקר לפני הזריחה, הספרדים כבר התחילו בראש חודש אלול, כולל תקיעה בשופר בשחרית, ברקע מתנגן ניגונו של בעל התניא- רבי שניאור זלמן מלאדי בביצועו המרגש של הרב יאיר כלב, פרשת כי תבוא המדברת על האיזון בין הקללות והברכות ועל הביכורים, הבאת הביכורים במובן הרוחני של המילה מדברת על איך אנו נביא את הפנימיות שלנו לראש השנה הזה הבא עלינו לטובה, האם נסתכל על זה כעוד ארוחת חג וזמן למפגש עם בני משפחה וחברים או שנמליך את הראש הזה על כל חיינו ועל מעשינו, שיהיה לנו לראש כל השנה, האם נבוא מכל ליבנו ונודה על כל מה שקבלנו בשנה הזו ושנקבל בשנה הבאה, ברכינה ובהתמסרות הנפש?
הענין עם הקללות והברכות שבפרשת השבוע הוא בשמיעת התוכחות, מצד אחד צריך לזכור שגם עשינו רע ולא פעלנו כראוי ופגענו בזולת ובבני משפחתינו ובעצמינו, (אין לי רצון לכתוב כל מיני דוגמאות למעשים רעים כל אחד יודע בדיוק מה הוא עשה או לא עשה) ומצד שני לזכור ולראות את הטוב שעשינו, שנתנו צדקה, ועזרנו לקשישה לחצות עם סלים, והקשבנו לאחר בעת צרה, ועזרנו פיזית גם שהיה לנו לא נוח ודחוק בזמן, וביקרנו חולים וכו, הענין להכין את עצמינו לימי ראש השנה החשובים הללו שבהם התמצית והזרע והשורש לכל השנה בצורה מאוזנת לזכרו את  הטוב עם הרע ולדעת מה אני רוצה לעצמי במה אני רוצה לבחור. בכלל אדם חייב לנסות להתעלות ולא רק לרצות לעצמו או על עצמו, או רק דברי חומר, אלא לנסות לרצות לבני ביתו ומשפחתו, לשכניו, לאנשי עירו, למקום שבו הוא גר, לארצו מולדתו, לעמו, לאנשי העולם, לבעלי החיים ולאדמה ומשאביה, ליקום הזה ולשאר הבריאה. 

בברכת שנכין את עצמינו לימי ראש השנה בצורה מאוזנת!!


יום שבת, 1 בספטמבר 2012

אם אין גלגלים אז לא נגיע למחוז חפצינו?

אז מה עושים שמכרת את הרכב ואתה מחפש רכב חדש, כל יום של חיפוש שכזה זה כמובן להפסיד יום עבודה, לא תמיד הכל קיים בבאר שבע והנסיעה לת"א או ירושלים אומנם מחביאה טיול בתוכה אך גם גובה את מחיר הזמן. בינתיים אשתי בשבוע 38 וחצי יכולה תאורטית ללדת כל רגע, אצלינו אומרים בשעה טובה, כי אין לדעת מה יתרחש התהליך הקסום, היום שאלו אותי מה יקרה אם היא תלד, מה תעשו איך תגיעו לבית החולים? האמת שאני שמח שאני לא חושב יותר מידי על כל הפרטים הללו, לא משום שאני לא אדם מחושב אלא משום שיש בי אמונה כזו שלכל דבר יש פתרון, אדם מוקף סביבו אנשים, אנשים מלשון אנוש, כלומר המקום, הבריאה בהתגלמותה, תודה לאל שאני לא מעסיק את עצמי בכל המחשבות, פחדים וההשערות הלא נחוצות הללו, די והותר לי במחשבות שעולות לי בהכרה ובהתמודדות איתם, כל הכרה והרבדים שבהם היא עוסקת, כך שונה אדם מחברו וזה נהדר, הגיוון הוא אחד מסימני הזיהוי של הבריאה האין סופית... וחזרה לעינינינו, במצב כזה מייד מתגייסים לעזרה, ישועת השם כהרף עין, אני תוהה באם מישהו היה מבקש את עזרתי כיצד הייתי מגיב, הייתי נותן את הרכב שאין לי, מייד בלי שום מחשבה או אולי הייתי מציע את עצמי כנהג, ספרתי ל אישתי היקרה ותשובתה היתה זהה לשלי, ככה זה מצא מין את מינו והיא אפילו יותר נעלה ממני. 


זוג יונים כמטאפורה ליחסים מושלמים בין בני זוג, אומרים שכאשר מת אחד בני הזוג ,השני לא ממשיך ומתחבר עם בן זוג נוסף, הוא שומר אמונים לראשון עד יום מותו.

שתפו ותנו לייק