כל מאכל בעיתו 

אחד העקרונות החשובים בתזונה  הטבעית הוא סידור זמני הארוחות, והתאמת אופן האכילה לשעון הביולוגי, את היום ניתן לחלק לחלק בו אנו עסוקים בהפרשות הפסולת מהגוף והניקוי בין השעות 4:00 בבוקר עד ל 12:00 בצהריים, זמן עיכול המזון בין השעות 12:00 עד 20:00, וזמן הטמעת המזון בין השעות 20:00 עד 4:00 בבוקר. על אדם המתחיל ללכת בדרך של התזונה הטבעית לאפשר לגוף לבצע את ההתהליכים הנ"ל כמה שיותר בקלות וללא קושי, הדבר אומר להתחיל להתאים את הארוחות לסידור המוזכר מעלה, באופן שיאפשרו עיכול נכון, הפרשת פסולת בצורה קבועה וטובה והטמעה של המזון. התהליכים הללו קשורים אחד בשני כך שאם אדם בזמן המיועד להפרשה וניקוי מחליט לאכול ארוחה מאוד מלאה ומורכבת אזי הגוף יצטרך לעסוק במלאכת העיכול ויפסיק את מלאכת הפרשת הפסולת והניקוי, הפרעה שכזו באם קוראת פעם אחת, הגוף יוכל להתגבר עליה באם נמשכת באופן תדיר, בסופו של דבר יהיה קשה לגוף להיפטר מן הרעלים והן יחלחלו לאזורים חלשים והדבר יתבטא בצורה של מחלה כלשהי. זו הסיבה מדוע אנו יכולים להרשות לעצמינו בהיותינו צעירים לאכול לא בצורה נכונה ולהביא לידי מצבי קיצון את גופינו בכל הנוגע לתזונה. אולם כאשר אנו מתגברים ובמשך שנים כמות הצטברות הרעלים בגוף עולה על היכולת של הגוף לסלקם הנזקים יבואו לידי ביטוי בצורת מחלה כאמור. כמו למשל אם בשעות הניקוי וההפרשה בבוקר, אדם מחליט שהוא צורך ארוחה גדולה ומורכבת (ביצה, טוסט, גבינה, ריבה, חמאה, מיץ תפוזים קצת סלט וטונה), הדבר עלול להאט את יכולת ההפרשה ולהפריע בתהליך הניקוי, ואכן רוב בני האדם הקמים בבוקר אינם יכולים לאכול ארוחה גדולה. הרמב"ם אומר שיש לחכות לפחות 4 שעות עד שהאיברים הפנימיים מתחילים "להתעורר" ולהיות פעילים. ולכן לפי עקרונות התזונה הטבעית באם מתעורר רעב ניתן ומומלץ לאכול "חומרי ניקוי" שיעודדו ויעזרו בהפרשת הפסולת, חומרי ניקוי אלו הם הפרות הטריים והעסיסיים, פרי עסיסי, מזין, מכיל סוכר פרות ובכך מקנה אנרגיה זמינה, מתעכל בקלות (עיכולו לרוב מסתיים לאחר חצי שעה) ואינו מכביד על האדם ואפילו עוזר בהפרשה, בד"כ כדאי להמתין שעתיים לפחות מאז הקימה, אם אדם מאוד רעב בקימה, יכול לקחת תמר אחד או שניים או לחילופין באם הוא צמא לשתות חצי כוס - כוס מים, לאחר כשעתיים ניתן לאכול מנת פרות כלשהי או יותר. אין הכוונה להיכנס למשטר דיאטתי קפדני, והתזונה הטבעית אינה מגבילה את הצריכה או עוסקת חס ושלום בספירת קלוריות, אפשרי 2-3 מנות פרי עד שהאדם מרגיש שבע, להזכירכם, הרצון לאכול בבוקר לא גדול, וכל מנהגי אכילת ארוחות הבוקר המלאות והמורכבות הן לא יותר מאשר טקסים שניתן בנקל להיפטר מהן לאחר שעוברים להרגלי אכילה של התזונה הטבעית, אלו המיישמים את העקרונות מרגישים לבד את השינוי בגוף ואת הקלילות וחוסר העייפות המגיעים בצורה מהירה יחד עם שינוי ההרגלים. לאחר שאדם חווה את השינויים הנ"ל הוא כבר לא מעונין לחזור אחורה לאותם ימים בהם הוא קם בבוקר ואכל ארוחה מורכבת (קערה של קורנפלקס או ברנפלקס שלא לדבר על שוגי וכל שאר הסוכרים המזוקקים לשמותיהן עם חלב פרה) שלאחריה הרגיש שוב עייפת ולא הבין מדוע הוא עייף בבוקר לאחר שישן 8 שעות. 

בברכת שנצליח לחוות את הדברים שאנו לומדים!!

הקדמה לתזונה הטבעית - חלק א' 

לאחרונה אנשים פוגשים בי ושואלים אותי כיצד הצלחתי לרדת במשקל, מה עשיתי, כמובן שבשיחת סלון רגילה זה די מאתגר להתחיל להסביר כיצד ומה הן השיטות, אבל בכל זאת אני מוצא את עצמי במצב שבו אני מתחיל להסביר בראשי פרקים את הקוים הכלליים של התזונה הטבעית. אני קורא לזה ההקדמה לתזונה הטבעית. ניתן לחלק את הנושא הגדול הזה לאיך ולמה, ראשית כל יש להכיר את האיך, הכוונה באיך היא, כיצד על אדם שרוצה להיות בריא לנהוג עם גופו בהקשר לצריכת המזון? כיצד לאכול? מתי לאכול וכמה? מה לאכול בבוקר, מה לאכול בצהריים ובשאר חלקי היום? ומה נכון מבחינה פיזיולוגית ולמה? האם יש כללים שחלים על כולם? או שהתזונה כמו כל דבר היום ברפואה הולכת לכיון, שנשמע מאוד הגיוני, לכיון האישי והפרטני, כזה המותאם לאדם לפי מראהו, אופיו, נטיותיו, הרגלי חייו, עבודתו והסביבה בה הוא חי. אני אנסה לענות על השאלות הללו בעדכונים הבאים ואתם מוזמנים לעקוב.

ראשית, יש לפתוח בכלל החשוב ביותר והוא לקוח ממקורותינו, הרמב"ם משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות פרק ד' פסוק ב': "לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב; ולא ישתה, אלא כשהוא צמא.  ואל ישהה נקביו, ואפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו, יעמוד מיד". הכלל החשוב ביותר הוא לאכול שאתה רעב ולשתות שאתה צמא, בנושא זה קמו מיתוסים רבים, במיוחד בארץ חמה רווית שמש כשלנו, ופרט בנגב (מיתוס השתייה). הרבה פעמים אנו מוצאים מפלט באכילה, ואוכלים בעקבות מתחים נפשיים וסערות רגשות כאלו או אחרות, או אוכלים מתוך כוחו של הרגל, "צריך לאכול 3 פעמים ביום" (משפטים מבית אמא ולא הם לא רק של הפולנים הם כלל עדתיים), וכמובן "לא להשאיר כלום בצלחת". אני לא רוצה להזכיר את העובדה שאנו אוכלים עם העיניים ורוב הבילויים שלנו עם עצמינו ועם חברינו ומשפחתינו קשורים לאכילה, וכן זה טבעי ונכון, אך לעיתים מתבצע בצורה מוגזמת שיש לה השפעה מכבידה מאוד על הגוף ועל הבריאות שלנו, מי מאיתנו לא חווה עייפות ורצון לתנומה לאחר אכילה, במיוחד אם נעשתה בצירוף לא נכון, ובכמות גדולה, בלי לומר תודה (הריכוז ואמירת הברכה בטרם האכילה מעלים את התדר האנרגטי של מקבל המזון ומזון), בצורה מהירה עם ריבוי שתיה וכו', האוכל אמור להמריץ את האדם לתת לו כוחות ואנרגיה, להיטמע בגוף בצורה טובה ומלאה ולא להיפך, אכילה שלאחריה האדם חש עייפות, משמע שהאופן שבו האדם אכל לא נעשה בצורה טובה ומלאה, אכילה כזו קרויה בשפתינו אכילה גסה. ההליכה בדרך התזונה הטבעית היא משימה מאתגרת, ולעיתים אנו לא מבצעים אותה בצורה טובה, גם אני שכותב לכם מוצא את עצמי טועה ואוכל בצורה לא מושלמת, אך הלימוד והקניית ההרגלים הוא תהליך פיזי, נפשי ורוחני שעדיף שיקרה בצורה מתונה, מושכלת ורציפה ולא פתאומית או מתוך אימפולס, כמו הרבה פעמים שמתחילים בהתלהבות איזה דבר וכמו ההתלהבות בהתחלה כך גם עוזבים אותו במהרה. מהטעויות שלנו אנו לומדים בצורה הטובה ביותר ואסור לנו לתת להן להרפות את ידנו, אלא לגרום לנו לנסות שוב ושוב.

בברכת הצלחה על שמירה על תזונה טובה ומאוזנת לכולנו,

הקדמה לתזונה טבעית - חלק ב' 

במהדורה  הקודמת הזכרנו את הכלל הראשון והחשוב של אכול מתי שאתה רעה ושתה כאשר אתה צמא בלבד, הזכרנו את החשיבות שיש לאכילה בתנאים נוחים פיזיים נפשיים ורוחניים, הכלל השני, מפרט לגבי התנאים הנכונים לאכילה בריאה, על הסועד לאכול כאשר התנאים הפנימיים והחיצוניים מאפשרים זאת בצורה הטובה ביותר, עליו להיות רגוע ולא נסער מבחינה פנימית רגשית ומחשבית, לא טוב לאכול ולהיות טרוד במחשבות רבות, לעיתים כדאי לדחות את הארוחה עד לארגון המחשבה והנושא המטריד ורק לאחר מכן לגשת למלאכת האכילה, אין לאכול לאחר פעילות גופנית מאומצת, אחרי פעילות גופנית יש לחכות לעיתים עד שעתיים, מכיון שהגוף עדיין פעיל ועיקר עיסוקו הוא הפניית חמצן לרקמות השונות ותהליכי נשימה תוך תאיים, יש להמתין שהגוף יפסיק להזיע וקצב הלב יחזור לקצב איטי וסדיר כמו הקצב שלנו במנוחה. אין לאכול כאשר האדם מרגיש שהוא עייף, באם עייפות נפלה עליו מוטב ילך ויתפוס תנומה קלה של פחות משעה ולאחריה כאשר הרעב יתעורר ישוב לאכול, אין לרחוץ את הגוף מיד לאחר אכילה, דבר זה עלול להפריע לעבודת העיכול, האפשרות של מקלחת בטרם הארוחה, ולאחר זמן מה קצר אכילה, היא העדיפה ומאפשרת הטמעה טובה יותר של המזון. באם לפני הארוחה אדם מרגיש שקר לו, מוטב שיתעמל מעט ויחמם את גופו ואז ינוח קמעה וישביע נפשו. כמובן שראוי לציין שאין זה טוב מבחינת העיכול לאכול בעמידה, בחופזה או בהליכה, אלא כאשר האדם יושב בצורה נוחה, אין זה בריא לישון לאחר הארוחה אלא להמתין 3-4 שעות, כך שאכילה בשעות הערב המאוחרות או בשעות הלילה, אינה מומלצת, ואינה מתיישבת עם הבריאות, ומביאה על האדם חולאים. זה תמיד מזכיר לי שעיקרי התזונה הטבעית לא מתיישבים עם האינטרסים של בעלי המסעדות והשפים שמוכרים לנו מזונות מורכבים ועשירים ביותר שלרוב לא הולכים הולכים בקו הבריאות, לרוב הם מלאים בחומרים ממכרים ומגרי חושים, שמגרים את הקיבה והמעי וגורמים לאדם לאכול יתר על המידה ולשתות בצורה מוגזמת ובאם הם מלווים בחומרים ממכרים אחרים כמו אלכוהול הרי זה משובח, האינטרס העומד מאחורי זה הוא כלכלי והוא אמור לשרת את כיסם ואת צבירת ממונם. אנו יודעים שהכללות הן לא דבר מדויק, אך מעטים השפים ובעלי המסעדות שרצונם הוא ליצור מזון אופטימלי לסועד אשר יגרום לו סיפוק בריאות והנאה, תוך השתדלות כמה שפחות לפגוע בסביבה ומבלי לגרום להרג של בעלי חיים וכדומה, לרוב מדובר בצבירת ממון ורדיפת הכבוד, השם והתהילה. כמובן שאיני יוצא חוצץ כנגד ענף המסעדנות והצורך שלנו לאכול ולהנות מן המזון, הנאה ועונג מארוחה במסעדה הם דברים נהדרים. אך עם זאת, ברור שאם אדם אוכל רק במסעדות סביר להניח שיהיה לו יותר קשה להקפיד על כללי התזונה הטבעית. יש לזכור שזה ההולך בדרך התזונה הטבעית יכול להרשות לעצמו מידי פעם לסור מדרך הישר, בתנאי שביום יום הוא שומר על הכללים בצורה טובה, גופו יאפשר לו "לחטוא", ביתר קלות.

בברכת הצלחה על שמירה על תזונה טובה ומאוזנת לכולנו,