יום ראשון, 14 ביוני 2015

הנקה שווה לשעת ריצה של 8-9 ק"מ לשעה

הנקה מלאה מוסיפה ל"שריפת"  הקלוריות היומית כ- 450 - 500 קלוריות ליום, כמובן שיש מחשבונים שונים לחישוב ההוצאה הקלורית, וזה מאוד אישי ותלוי בפ"ג, במשקל ובקצב המטבוליזם הבסיסי (BMR). חשוב לומר באותה הנשימה, כי הנקה אינה באה על חשבון פ"ג או הקפדה על תזונה מתאימה. שריפת הקלוריות המשמעותית ביותר היא בחצי שנה הראשונה לאחר הלידה. קיימים מיתוסים רבים על הנקה, והמון מקורות מידע ברשת שמתארים ומנפצים מיתוסים כאלו ואחרים. 

מה שכן רואים בהמון מחקרים, ראשית כל, ליווי של יועצת הנקה בין מקצועית או בין אם מדובר בשכנה ממול (שיתכן שיש לה לא פחות ניסיון) בימים הראשונים, יגרום להצלחה בהתמדה בהנקה בלעדית של לכל הפחות חצי שנת חיים ראשונה. ארגון הבריאות העולמי קבע שחצי שנה הוא הזמן המינימלי הנדרש מבחינה תזונתית ובריאותית, וכאמור מאוד מיטיב עם האם והילד. 
שנית, המגע של עור התינוק בעור האם (התינוקות הונחו עם הבטן על האימהות וכוסו בשמיכה) בשעות הראשונות לחיים חיוני ביותר להתפתחות של הרך הנולד, ראו שככל שהזמן עד למגע מהיר יותר - יש יותר נטיה לתקשורת אם ילד טובה יותר, ופחות נטיה לבכי של התינוק.



הסיבה השכיחה להפסקת הנקה או הוספת תחליפי חלב אם היא תפיסה מוטעית של חוסר ייצור מספיק או חוסר ייצור מספיק של חלב אם. צמחים שמעודדים ייצור של חלב אם נקראים לקטוגוגים ועליהם נמנים: חילבה, לילך צרפתי, גדילן מצוי ואספרגוס פראי, המוכר ברפואה ההודית עתיקה -האיור-ודה,  מזה אלפי שנים, כבעל תכונות לקטוגוגיות, שמו ההודי- שטאווארי (shatavari) ועוד מוכר כ'שטאווארי קלפה' (kalpa) בשילוב עם קרדמון (הל). מכל הצמחים שהוזכרו ההוכחות החזקות ביותר קיימות לגבי החילבה והשטאווארי. גדילן לא נבדק בבני אדם בשימוש זה ואת הלילך הצרפתי יש לצרוך בכמויות מאוד קטנות כי יכול לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. 
צריכה של חילבה (גרגרנית יוונית) תגרום לריח וטעם מייפל בשתן התינוק, בזיעה ובחלב האם, חשוב לא להתבלבל עם מחלת שתן בטעם מייפל סירופ שהיא מחלה נדירה. 



מראה מקום ינתנו לכל דורש בפניה פרטית

יום חמישי, 11 ביוני 2015

יום שני, 8 ביוני 2015

ניהול מתחים וסטרס, עוגנים וכלים שונים

כולם מדברים על סטרס ולחץ אך בפועל מעטים עושים משהו בנידון בצורה יזומה וקבועה, ישנם הרבה כלים לניהול והתמודדות עם סטרס, וניתן ליישם אותם כבר מגיל צעיר ועד הגיל הבוגר, מניסיוני, ראשית, יש להבין שיש לבצע שינוי תפיסתי. אני משתדל בשיחות על הנושא עם מטופלים לעורר את ההבנה אצל העומד מולי, כשם שהוא לא שוכח להאכיל את הגוף הפיזי כך עליו "להאכיל " את הגוף הנפשי או ליזום פעולות אקטיביות לניהול הלחצים. כיום החרדה והפחדים לרוב לא נובעים מזה שאני מסתובב ביער ופוגש דב אימתני והוא מאיים על חיי ואני חייב להחליט האם לברוח או לתקוף, ובאופן אוטומטי מתעוררת הזרוע של המע' הסימפטטית. כיום ההתמודדות עם החיים וריבוי המטלות ואורח החיים התובעני מייצרים מצב של סטרס קבוע בזעיר אנפין. 


האדם חייב לפתח עוגן קבוע בחייו, באם העוגן הוא יקר וארעי כמו פעם בשנה צניחה חופשית או רחיפה בעזרת דאון, אזי סביר להניח שהאדם לא יוכל לחזור על הפעולה בצורה קבועה ומתמדת. ידוע שכדי להצליח בכל תחום בחיים צריך משמעת כשם שאדם יש לו משמעת לקום בבוקר ולעבוד ולהרויח כסף לכלכל את עצמו ואת משפחתו, ולרב הוא עסוק בכך בצורה די רציפה וקבועה, כך גם על הרוצה ללמוד לנהל את הסטרס בחייו בצורה אופטימלית להשקיע בכך בצורה עקבית וקבועה. עוגן אופטימלי הוא כזה שהוא זול ולא מצריך עלות כספית גבוהה, אין תלות באדם אחר כדי לבצעו (לא צריך לקבוע תור למטפל כלשהו) אין תלות בשימוש בשירותים כלשהם לביצועו וניתן לבצעו בכל שעה של היום וכמעט בכל מקום, כך שהדבר היחיד אותו צריך זה שימוש נאות במשאב הזמן. 

לפי תפיסת הבריאות בראי הרפואה האינטגרטיבית, על האדם ללמוד בחייו להכניס לשק המיומנויות שלו כלים שונים הכרוכים בחקירה עצמית, כולל כלים להפחתת מתחים וניהול סטרס ולעשות בהם שימוש בצורה יזומה וקבועה. הכלים יכולים להיות מגוונים ועל האדם למצוא את הכלי שהוא הכי מתאים לו, תוך התחשבות בכללי העוגן האופטימליים. הכלים הינם מגוונים, החל מהקפדה על שינה נאותה והגיינת שינה, צמצום שעות גריית יתר (מסכים ומדיה למינה), פ"ג ארובית, טיפול שיחתי לסוגיו, טיפולים בתנועה כמו טאי צ'י, טיפול במוסיקה או בבע"ח, ביו פידבק, דימיון מודרך, היפנוזה עצמית ואוטוסוגסטיה, יוגה, מדיטציה, תרגילי נשימה, מיינדפולנס, שימוש בצמחים בוטניים עם השפעה מרגיעה ותזונה בריאה ונטולת מזונות המעוררים סטרס ברמה התאית וברמת הגוף וכמובן טיפולים פרמקולוגיים שונים.



מראה מקום ינתן לכל דורש בפניה פרטית

שתפו ותנו לייק