יום שני, 5 בנובמבר 2012

לצאת מאיזון זה גם איזון

עבר כחודש מאז כתבתי האחרונה, ביינתים נולדה לי בת נוספת (תודות לכולם על הברכות הלבביות!) וגם נסעתי להודו לפגוש את מורי ולהשתתף בסדנת יוגה, בחו"ל נפגשתי עם חברים וכמובן שעלה נושא התזונה הטבעית, פידבקים על האתר, והיו כאלו שרצו עצות מעשיות, ארזתי לפחות 3 ק"ג תמר מג'הול, ובאופן פרקטי מצאתי את עצמי ממליץ על תמר על הבוקר, או תמר אחרי אימון גופני, תמר שמתחשק משהו מתוק, לבסוף כולם החלו לקרוא לי ד"ר תמר. התמר דרך אגב, בעל אינדקס גליקמי גבוה, מלא בסוכר פרות זמין, משמע הוא מעולה לאלו המתאמנים לאחר אימון גופני מסיבי או טרם פעילות גופנית מוגברת שאינם רוצים להעמיס על העיכול, הוא מכיל אחוזי חלבון גבוהים יחסית, אין בו כמעט שומן והוא עתיר בסיבים תזונתיים, בנוסף הוא עשיר במינרלים כמו נגזרת של פלואוריד, זרחן, סידן, מגנזיום, אבץ, אשלגן וברזל, דל בנתרן, כמות המינרלים שבו, לדוגמה הברזל, כה גבוהה ביחס לפרות אחרים, פי 5  מבננה ופי 10 מתפוח.

לצאת מאיזון זה גם איזון
לא לא על זה אני רוצה לדבר, כי בעצם הדבר החשוב שלקחתי מהנסיעה היה נושא האיזון, בהליכה בדרך הבריגהו יוגה לאורך כל השנים, חקקו על דגל משנתם מורי את חשיבות האיזון ושמירה עליו ככלי מפתח חשוב ביותר למתרגל הרוחני המתחיל והמתקדם. וכל הטיול הזה להודו היה במתכונת איזון, מתחילתו ועד סופו, בעבודתי כאשר אני נפגש עם מטופלים ומנסה לעזור להם לייצר אורח חיים תזונתי חדש, אני תמיד מתאים את הדרישות לצרכים של המטופל וליכולת שלו לבצע את השינוי, תוך התחשבות ברמה בו הוא נמצא, מבחינת יכולת ביצוע ושימור השינוי, והמוטיבציה שלו. מילת המפתח היא איזון. לדוגמה באם אדם שרגיל לאכול 7 ימים בשבוע ארוחת צהריים בשרית, של חלבון מן החי, ובנוסף  יש לו ערכי כולסטרול גבוהים בדם ושאר גורמי סיכון לבביים אחרים, אזי אני לא מנסה להעביר אותו לדיאטה טבעונית, אני בכלל לא מתיימר להפוך אותו גם לצמחוני, אני כן מנסה להסביר לו על הקשר בין צריכת חלבון מן החי ויתר כולסטרול בדם ועל סוגי החלבונים השונים וההבדלים בינהם, ואולי, באם הוא מוכן לנסות, להעביר אותו ל- 3-4 פעמים בשבוע של אכילת חלבון מן החי. והכי חשוב, תמיד אני מאפשר סייגים לתזונה ולשיטה. בעצם גם הנסיעה הזו היתה במידה מסוימת סוג של יציאה מאיזון ואכן אפשרתי לעצמי "לחטוא", בעיקר מול עצמי וגם לקחתי בחשבון את הההשלכות של מעשיי, אכלתי פיצה חצי שעה לפני חצות הליל, שתיית קפה וצ'אי הודי (מצרכים שאותם איני צורך לאחרונה בחיי באופן יום יומי), ובכלל בשגרת שהותי נהגתי לאכול בערב בשעות שבהן תהליך העיכול לא בשיאו או אפילו בשפל (שלב ההטמעה), קרי 22:00 בלילה, אולם לא באופן רציף ולרוב עם מחשבה מאחורי, כמו אכילת פרות בלבד וכו', אך הנקודה החשובה שהטיול הזה להודו, שאומנם היה קצר, אך היווה עבורי סוג של יציאה מאיזון שהיא היא בעצם האיזון האמיתי, שהרי גם בחיי אני מזמין פיצה לי ולמשפחתי אחת לחודש, ובארוחות שישי אני מקנח בחלת שבת וחמאה, (אולי זה לא ישמע לכם כל כך בעייתי), אך מה שחשוב שלכל אחד יש את נקודות יציאה מהאיזון שלו לאורך היום, השבוע, החודש, ונקודות יציאה מאיזון אלו הן אשר גורמות לאדם בסופו של דבר להיות מאוזן, יתר על כן, ייתכן שדווקא ההקפדה על "החטאים" הקטנים הללו היא אם כל המתכונים להתמדה נכונה ומשמעת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שתפו ותנו לייק