יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

הקדמה לתזונה הטבעית - חלק א' 

לאחרונה אנשים פוגשים בי ושואלים אותי כיצד הצלחתי לרדת במשקל, מה עשיתי, כמובן שבשיחת סלון רגילה זה די מאתגר להתחיל להסביר כיצד ומה הן השיטות, אבל בכל זאת אני מוצא את עצמי במצב שבו אני מתחיל להסביר בראשי פרקים את הקוים הכלליים של התזונה הטבעית. אני קורא לזה ההקדמה לתזונה הטבעית. ניתן לחלק את הנושא הגדול הזה לאיך ולמה, ראשית כל יש להכיר את האיך, הכוונה באיך היא, כיצד על אדם שרוצה להיות בריא לנהוג עם גופו בהקשר לצריכת המזון? כיצד לאכול? מתי לאכול וכמה? מה לאכול בבוקר, מה לאכול בצהריים ובשאר חלקי היום? ומה נכון מבחינה פיזיולוגית ולמה? האם יש כללים שחלים על כולם? או שהתזונה כמו כל דבר היום ברפואה הולכת לכיון, שנשמע מאוד הגיוני, לכיון האישי והפרטני, כזה המותאם לאדם לפי מראהו, אופיו, נטיותיו, הרגלי חייו, עבודתו והסביבה בה הוא חי. אני אנסה לענות על השאלות הללו בעדכונים הבאים ואתם מוזמנים לעקוב.
ראשית, יש לפתוח בכלל החשוב ביותר והוא לקוח ממקורותינו, הרמב"ם משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות פרק ד' פסוק ב': "לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב; ולא ישתה, אלא כשהוא צמא.  ואל ישהה נקביו, ואפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו, יעמוד מיד". הכלל החשוב ביותר הוא לאכול שאתה רעב ולשתות שאתה צמא, בנושא זה קמו מיתוסים רבים, במיוחד בארץ חמה רווית שמש כשלנו, ופרט בנגב (מיתוס השתייה). הרבה פעמים אנו מוצאים מפלט באכילה, ואוכלים בעקבות מתחים נפשיים וסערות רגשות כאלו או אחרות, או אוכלים מתוך כוחו של הרגל, "צריך לאכול 3 פעמים ביום" (משפטים מבית אמא ולא הם לא רק של הפולנים הם כלל עדתיים), וכמובן "לא להשאיר כלום בצלחת". אני לא רוצה להזכיר את העובדה שאנו אוכלים עם העיניים ורוב הבילויים שלנו עם עצמינו ועם חברינו ומשפחתינו קשורים לאכילה, וכן זה טבעי ונכון, אך לעיתים מתבצע בצורה מוגזמת שיש לה השפעה מכבידה מאוד על הגוף ועל הבריאות שלנו, מי מאיתנו לא חווה עייפות ורצון לתנומה לאחר אכילה, במיוחד אם נעשתה בצירוף לא נכון, ובכמות גדולה, בלי לומר תודה (הריכוז ואמירת הברכה בטרם האכילה מעלים את התדר האנרגטי של מקבל המזון ומזון), בצורה מהירה עם ריבוי שתיה וכו', האוכל אמור להמריץ את האדם לתת לו כוחות ואנרגיה, להיטמע בגוף בצורה טובה ומלאה ולא להיפך, אכילה שלאחריה האדם חש עייפות, משמע שהאופן שבו האדם אכל לא נעשה בצורה טובה ומלאה, אכילה כזו קרויה בשפתינו אכילה גסה. ההליכה בדרך התזונה הטבעית היא משימה מאתגרת, ולעיתים אנו לא מבצעים אותה בצורה טובה, גם אני שכותב לכם מוצא את עצמי טועה ואוכל בצורה לא מושלמת, אך הלימוד והקניית ההרגלים הוא תהליך פיזי, נפשי ורוחני שעדיף שיקרה בצורה מתונה, מושכלת ורציפה ולא פתאומית או מתוך אימפולס, כמו הרבה פעמים שמתחילים בהתלהבות איזה דבר וכמו ההתלהבות בהתחלה כך גם עוזבים אותו במהרה. מהטעויות שלנו אנו לומדים בצורה הטובה ביותר ואסור לנו לתת להן להרפות את ידנו, אלא לגרום לנו לנסות שוב ושוב.
בברכת הצלחה על שמירה על תזונה טובה ומאוזנת לכולנו,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שתפו ותנו לייק