MST

מידת ההקשבה 

הנה מתקרב לו יום ט' באב, לפי חז"ל חרב בית המקדש בשל שנאת חינם, (הסיפור על קמצא ובר קמצא), אתמול שוחחנו בשיעור יוגה על הציוי הראשון (היאם) שמדבר על אי פגיעה, במחשבה, בדיבור ובמעשה, שמירה על מחשבה נכונה היא החלק הכי קשה של הציווי, והוא מתקשר ישירות לשנאת חינם וליצירת חברה טובה יותר, אמן שלא ניפול ונצליח לשמור על מחשבה טהורה. השינוי טמון כמובן במצב ההופכי, אהבת חינם, לפי חכמינו האהבה מסמלת מצב של דימיון בין שני הפרטים, למושג אהבה מיני פירושים ודרכים שונות להבנה, אולי באופן פרקטי ניתן להתחיל לעבוד על מידת ההקשבה שלנו, הרבה פעמים אני נפגש עם מטופלים שבשומעם שאני רופא ישר מרגישים צורך לפרוק מעליהם ולשתף אותי בחוויות צריכת הבריאות  האחרונה שלהם, המשמעותית ביותר שלהם או של בני משפחותיהם, לרוב הסיפורים לא נעימים, לרוב דרושה זוית ראיה רחבה כדי לראות את הדברים משני צידי המתרס, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי בעמדת המגן, המפשר וזה שרואה את שני הצדדים, יהיו כאלו שיאמרו המערכת עמוסה ורוויה, אין מספיק רופאים, אין זמן, אך בפועל ישנם כאלו שמצליחים ליצור זמן ולא מתפשרים ומנסים לתת מענה שפוי בתוך עולם של מערכת שלוקה בחסר, זהו בעיני סוג של גישה יותר נכונה, לעיתים כל שנדרש הוא להקשיב, גם אם אין ביכולתו של הרופא המטפל לתת טיפול דפיניטיבי (וכמה אנו ציבור הרופאים לא רגילים להיות במצב שבו אין מחלה מוגדרת ואין טיפול קונקרטי, ההפך הוא הנכון, רוב המצבים הם כאלו שבהן אין פתרון מהיר, קל וגלוי לעין, ולרוב אין ביכולתינו לספק אחד כזה), אך מה שאנו כן יכולים לעשות, הוא להיות נוכחים שם, לתמוך, להיות לאוזן קשובה, במרבית המקרים גם המטופלים או אלו שנקרים בדרכינו יודעים שלא תמיד ניתן למצוא פתרון מוצק לבעיותיהם, אבל עצם השיחה היא היא המזור, ההקשבה האמיתית, מהווה חלק מתהליך הריפוי והתמודדות עם האתגר. צריך לדעת איך להקשיב, ישנם כאלו המקשיבים אך מוחם במקום אחר, נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה, הקשבה אמיתית היא זו שבה אדם מקשיב ישירות לתוך ליבו, הוא מקשיב כי אותו הרגע העולם כאילו עוצר מלכת וכל דעתו של המקשיב, ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, נתונה לאדם שמולו, הוא נמצא שם במחשבה בדיבור ובתנוחה הפיזית של גופו (במעשה), הוא מפנים את המידע ואת הרגשות, הוא מעונין לעזור לאחר והא לא חושב על עצמו באותו הרגע כלל, הוא יזכור את הפגישה ואת האדם מולו כי מבחינתו התהליך מלווה ברגש חזק, הרגש הזה נקרא חמלה, המצב הזה נקרא בפי חכמינו - הרגש זולתו, חכמינו אומרים שאדם חייב לפתח בתוכו את מידת ההרגש זולתו, שלא לדבר על אדם הרוצה ללכת בדרכי הטיפול והעזרה לאחר, על כל מטפל ומטפל באשר הוא, רופא, אנשי הפארא רפואי, מדקר, שיאצואיסט, הומאופת, הרבליסט או איש הילינג כזה או אחר, על כל נותן שרות באשר הוא, על כל אחד הרוצה להשתפר מבחינה פנימית או על זה הפוסע בדרך הרוחנית, על האדם באשר הוא אדם מוטלת החובה לפתח בעצמו את מידת ההרגש זולתו לאחר, ולסביבה שלו. זה נוגע לבעלי החיים, לכדור שלנו וכל היצורים החיים בתוכו וגם לבני האדם. כאשר פוגשים באדם כזה שמקשיב באמת מליבו, ישר הלב מרגיש, אי אפשר לשטות באדם ולא בתחושות שלו, אי אפשר להתחבא מאחורי צג המחשב ולהיות עסוקים בהקלדה וצחצוח התיק הרפואי, לפניך עומד אדם. ברגע שחווים את חווית ההקשבה האמיתית, לא מוכנים יותר להתפשר על משהו אחר, על חיקוי, על הקשבת שווא (pseudo), על הקשבה מתוך אינטרסים של כסף, של כוח של פרסום וכו', ולכן לצידן של סיפורי האכזבה מהמערכת והטרוניות והאווילות הרבות,  גם שומעים הרבה סיפורי גבורה פשוטה ואנושית, הרואיקה של הלב, שומעים יותר ויותר על אנשים, רופאים ומטפלים בכלל שיודעים להקשיב מהלב, אלו הם אותם האנשים שנשוב לראותם ונרצה להיות בנוכחותם, ונרצה שיטפלו ויגעו בנו ונרצה לחלוק עימם את אשר על ליבנו, את הדברים הטובים והפחות טובים. אמן שנפתח בתוכינו את מידת ההרגש זולתו, בברכת הקשבה אמיתית מהלב וצום קל.